דפי הנצחה

גדי עורף –
31.8.1951 – 19.10.10
גדי גדל בגבעתיים, בשיכון חברת חשמל.
בשיכון חברת החשמל בגילאים של גדי היה בסך הכל מספר מצומצם מאוד של ילדים. אחד מהם היה דני
ברטמן. האחר היה מאיר גלס. גלס היה החבר בהא הידיעה של גדי מילדות, חבר בגיל דומה מאוד ,
חבר בלב ובנפש. החבר הכי טוב של גדי מהשכונה .
צריך להבין. פעם החיים בשכונה היו חיים כמו במשפחה רחבה. כמו בחברת הילדים בקיבוץ.
זה היה הרבה יותר מאשר סתם יחסי שכנות.
גדי למד בצעירותו בבית הספר היסודי בגבעתיים שם בלט כספורטאי מחונן ומוערך מאוד. עופר גלס
מספר שהמורה להתעמלות אהב את גדי כמו בן וטיפח אותו. גדי מצידו אהב מאוד את הענין בספורט
ובמה שזה עשה לו בחברה שבה הוא חי.
גדי עבר אחר כך ללמוד בתיכון בקיבוץ ניר אליהו בתנאי פנימיה ומשם בכיתה י"א עבר ללמוד
בטכני של חיל האוויר.
בשל לימודיו בטכני וההתמחות במכונאות מטוסים גדי התגייס והעביר את שירותו הצבאי בחיל האוויר
במקצוע אותו למד.
למבוא חמה גדי היה מחובר דרך חבר ילדותו הקרוב מאיר גלס והחבר'ה מגבעתיים.
בסוף השירות הצבאי, כחצי שנה לאחר מלחמת יום כיפור, כמה מהחבר'ה מהגרעין חזרו לקיבוץ ותיכננו
טיול לחו"ל. גלס אמר שגדי מצטרף, זה ניראה לכולנו שהכרנו אותו לאורך השנים דרך גלס
חיבור לגמרי טבעי,
בכדי להרוויח כסף לטיול, נסעו החבר'ה לעבוד במחוזות שונים כולל בסיני.
גדי וגלס היו בצוות שבנה אנטנות לבסיסי חיל המודיעין. באחת הנסיעות בשעות הלילה, התהפך האוטו בו
נסע גדי בירידה מגבל הילל. פיזית הוא לא נפגע, אבל הטראומה גרמה להופעתה של הסוכ רת. בשל כך
גדי נשאר בארץ לבדיקות ולא יצא לטיול הגדול בחו"ל עם כל החברה .
גלס הציע ודאג שגדי יגיע למבוא חמה. זה המקום שלדעת שני החברים התאים לגדי.
רק שגדי היה ביישן, אז גלס ארגן את שוקי ומוטי שפירא שייסעו לתל אביב ויביאו את גדי לקיבוץ עם
האופל ריקורד המפורסמת .
גדי נכנס לגור עם שוקי בחדרי הרווקיה ליד פינת החי. בצד השני של אותו בניין גרו בחדרים סמוכים
אסתי והילרי. גדי הגיע עם מערכת מוסיקה טובה. כל הזמן היתה מוזיקה של הטמפטיישינס מתנגנת
מהחדר שלו ושל שוקי ואצל אסתי בחדר הסמוך תמיד היו קפה וטוסטים.
הבניין והאזור כולו הפכו למוקד משיכה לכל הצעירים בקיבוץ. כל הקיבוץ בעצם היה אז צעיר.
היו מסביב באותו האזור הבנות של הגרעין האנגלי, הבנות של הגרעין האוסטרלי, הבנות של גרעין נתיב
ברמה שהגיעו לשל"ת מוקדם, שוקי וגדי ועוד כמה בחורים נוספים.
כאן ובאווירה הזו נפגשו דרכיהם ונוצר החיבור הנפלא בין גדי ואסתי .
גדי עבד בתחילת דרכו בקיבוץ מספר שנים בגד"ש, הוא היה פותח התלמים המקצועי של הענף. היתה
לו עין פנטסטית ויכולות מדהימות. רק חקלאים אמיתיים יבינו וידעו להעריך זאת.
אבל אסתי דאגה לבריאותו של גדי. דאגה מכך שהוא עובד שעות ארוכות בשמש, ללא ארוחות מסודרות ,
ללא סדר יום, שעות רבות כל יום, דברים שלא מתאימים למי שחולה בסכרת וחייב ארוחות מסודרות
בזמנים מסודרים וידועים .
בשל כך גדי עובר לעבוד במסגריה.
איתו בצוות היו יונתן, עומר, אבנר צרי, סימון, הרי ועוד טובים ורבים אחרים. המסגריה והמוסך היו
מוקד חברתי לא קטן בחיי קיבוץ מבוא חמה וגדי השתלב במקום באהבה רבה ובכיף גדול .
לגדי היו ידי זהב. במסגריה בלטו כישוריו הטכניים. בעבודות רוטיניות ומשעממות שהיו מגיעות מדי פעם
למסגריה, כמו מכרזים של משרד הביטחון, על מנת להכניס ענין לעבודה, גדי היה מארגן תחרויות בין
אנשי הצוות לבדוק מי הזריז ביותר. יונתן מספר שבאופן קבוע גדי תמיד ניצח בתחוריות האלה.
המקום היה מטובל תמיד בהרבה הומור ומעשי קונדס. אין ספק שהמקום התאים לגדי וגדי התאים למקום .
גדי עסק בעוד כמה וכמה נושאים ועבודות בחיי מבוא חמה כמו ריכוז קניות והשכרת דירות אבל כולם
מחווירים לעומת תקופת העבודה בגד"ש והמסגריה בעיקר .
גדי ואסתי התחתנו במבוא חמה.
שוקי עיצב את התפאורה, גלס הישקה את כולם באלכוהול ואסתי כבר אז אירגנה את השאראלה.
כאן במבוא חמה נולדו שלשת ילדיהם, לירון , נימרוד וגיל .
הבית של גדי ואסתי היה בית שהשקיע, טיפח והקרין אהבה גדולה.
כל אלה ניראו והורגשו ביחסים בין בני הזוג וגם ובעיקר בהשקעה בילדים.
3 ילדים מוכשרים מאוד כל אחד בשטחו הוא.
לירון בעיסוקה שעליו לא נרחיב במילים. אסור לנו.
נימרוד בתחום הספורט שמאוד טופח ונתמך על ידי גדי ובנוסף בתחום אדריכלות גנים ונוף שירש מאימו .
וגיל המסיימת בימים אלה את הסטאז בוטרינריה, תחום לא פשוט ולא קל שגיל ללא ספק בכישוריה
המדהימים יכלה לו ומנצחת בו .
הילדים האלה היו גאוות חייו של גדי. גאוות חייה של אסתי גם .
כשהמחלה אובחנה אצל גדי לראשונה, נאמר להם מפורשות כי הסיכוי לצאת ממנה קטן.
למרות זאת, ניהל גדי בעזרת המשפחה בעיקר וגם החברים מאבק עיקש להוכיח לרופאים שהם טועים.
הוא אף הצליח לנצח את המחלה לתקופה קצרה וניצל זאת לטיול עם אסתי ברחבי אוסטרליה, טיול עליו
חלמו במשך שנים.
זמן קצר לאחר חזרתם, חזרה לצערנו גם המחלה הארורה והמאבק הפעם היה קשה הרבה יותר.
למרות זאת, הצליח גדי להילחם ולהחזיק מעמד עד חתונתם של נמרוד ונועה.
מיד לאחר החתונה, הידרדר מצבו במהירות.
למרות שגדי נלחם עד הרגע האחרון, המחלה הכריעה אותו בסופו של דבר.
גדי מצטרף לצבא השמיים לחברו מילדות מאיר גלס.
אין ספק שגם שם למעלה הם ימשיכו להיות חברים נפלאים.
גדי, בית מבוא חמה מרכין ראש ואבל על לכתך בטרם עת. נזכור ונאהב אותך תמיד.
לאסתי לירון נימרוד וגיל.
חבריכם הקרובים וכל בית מבוא חמה משתתפים בצערכם הענק.
אוהבים אתכם ומבטיחים שנהיה פה תמיד בשבילכם.